אל״מ(מיל.) צביקה לוי, חבר קיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, שזכה לכינוי ״האבא של החיילים הבודדים״, הלך הבוקר לעולמו והוא בן 70. בשנים האחרונות נאבק צביקה במחלת ניוון שרירים ששיתקה את גופו. במותו הותיר אישה נעמי וארבעה ילדים: דותן, עידית, מיכל ומעיין. הלוייתו תתקים ביום שני בשעה 14:00 בבית העלמין של קיבוץ יפעת. לפני פחות משנה זכה לוי לקבל את פרס ישראל על מפעל חיים. בני גנץ, הרמטכ״ל לשעבר, וחבר קרוב של צביקה לוי, הספיד אותו ואמר: ״צביקה לוי, חתן פרס ישראל, לוחם, חבר ואבא. כל אחד יכול לבחור לו את צביקה שלו. יהיה זה הצנחן ששירת ולחם לצידו, יהיה זה חברו למפעל ההתיישבות הקיבוצית בעמק ובכל מקום בארץ. יהיה זה בן משפחתו האוהבת והתומכת. ובעיקר יש את אלו הקוראים לו אבא. הם קוראים לו אבא בין אם בגלל שהם ילדיו הביולוגיים או בגלל שהם חיילים בודדים אשר צביקה היה להם לאב דואג,אוהב ואהוב. כשאנחנו, חבריו לשירות, היינו עסוקים לאורך שנים בהגנת המדינה ושמירה על בטחונה, צביקה היה עסוק בלשמור ולהגן עלינו. גם בשנים האחרונות צביקה לא הפסיק ללחום והפעם במחלתו, ותוך כדי לא הפסיק לרגע להיות חבר או אבא. אני נוצר שנים של זכרונות נעימים וההערכה רבה לצביקה. תרגילים במדבר כשצביקה כל כך דואג לכולם, מפגשים וסיורים עם החיילים והמפגש עם העיניים הטובות והיד האוחזת בענף כותנה המונח על מצבתו של לוחם להגנת הארץ. כמו כולם, גם אני אהבתי אותו״.

עם היוודע דבר מותו הספיד אותו ח״כ איתן ברושי, חבר קיבוץ גבת הסמוך, וראש מועצת עמק יזרעאל לשעבר: ״אני חש עצב וכאב עמוק על מותו של חברי היקר צביקה לוי בן וחבר קיבוץ יפעת, שנפטר הבוקר ממחלה קשה והוא בן 71. נדמה שאין עוד דוגמאות רבות לאנשים שמייצגים את החיבור לאדם, לאדמה, להתיישבות ולמדינה כמו צביקה. צביקה, חקלאי, איש אדמה ואל"מ במילואים, נודע בכינויו "האבא של החיילים הבודדים", פרויקט מדהים שבזכותו שמו יצא לפניו בכל העולם ושזיכה אותו בפרס ישראל למפעל חיים. צביקה הותיר אחריו אישה, 4 ילדים ו-5 נכדים. הלוויתו תתקיים ביום שני בשעה 14:00 בבבית העלמין של קיבוצו יפעת. נח על משכבך בשלום חבר יקר, נזכור אותך לעד. יהי זכרו ברוך".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ספד ללוי: "בשם חברי הקיבוצים ברחבי הארץ ובעיקר בשם יותר מעשרים אלף החיילים הבודדים שמצאו חדר ומשפחה בכל קיבוץ אליו הגיעו בזכותו של צביקה, אנו שולחים חיבוק גדול לנעמי אשתו, לילדים עידית, דותן, מיכל ומעיין והנכדים. צביקה נלחם בצנחנים, לאחר מכן נלחם על כל חייל בודד ובשנים האחרונות נלחם על בריאותו. צביקה הלך מאתנו, אך רוח הנתינה והלב הגדול שלו, יישארו עמנו לעד. צביקה הקים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברי הקיבוצים מפעל חיים, אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך מפעל ציוני וחשוב זה".