כמידי שנה בשנה, ערב יום השואה, עוצרת העיר עפולה את הפעילות היומיומית ומתכנסת להזכיר את חללי הטרור והאיבה בעיר. הטקס המתקיים ביום בו אירע פיגוע מכונית התופת במרכז העיר בשנת 1994. במשך השנים שכלה העיר עפולה רבים מבניה ובנותיה בפיגועי טרור בעיר, בארץ וברחבי העולם.

הטקס שהתקיים בגלריה העירונית נפתח בשיר "עצוב למות באמצע תמוז" של צעירי עפולה, קריאת יזכור מפי רפי ממן ותפילת אל מלא רחמים מפי הרב שמעון יחיאל אסייג. פרק תהילים קרא הרב שמעון רוזנברג ששכל את ביתו ריבקי וחתנו גבריאל בפיגוע הטרור במומביי בשנת 2008. קדיש נשא הרב אשר גבאי ששכל את ביתו מור בפיגוע בתחנה המרכזית בעיר בשנת 2001.

את דבר המשפחות השכולות נשאה סימי בן משה, אמא של מירב שנהרגה בפיגוע מכונית התופת בעפולה בהיותה תלמידת בית ספר בעיר. ורב העיר הרב שמואל דוד נשא דברים לעילוי נשמות הקורבנות.

ראש העיר עפולה יצחק מירון התייחס בדבריו למחיר הרב ששילמה מדינת ישראל לפיגועי הטרור בכלל ולמחיר ששילמה העיר עפולה בפרט. "כתמיד, גם ביום זה, יום של זיכרון, יום של עצב עמוק, יום נוסף של געגוע, יום בו שבה וצפה השאלה "הלנצח נאכל חֶרֶב?", נזכיר לעצמנו וליושבים על הגה המדינה, את הצורך לעשות הכל על מנת לנסות ולהביא את הסכסוך המדמם הזה, בן למעלה מ-100 שנים, לסיומו.
"מבקש לצטט משירו של מוטי המר - רקמה אנושית אחת : כשאמות, משהו ממני, ימות בך. כשתמות, משהו ממך בי, ימות איתך, כי כולנו, כן כולנו, כולנו רקמה אנושית אחת חיה, ואם אחד מאיתנו, הולך מעמנו, משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו. תמיד ובמיוחד היום, נזכור כי כולנו רקמה אנושית אחת חיה. יהי זכרם של יקיריכם / יקירינו, ברוך".