הוא איש חזק, גבוה וחסון, עוצמתי וכריזמטי, מפקד שסחף אחריו לוחמים, אדם שכל מי שמכיר אותו רואה בו מודל לחיקוי, גבר שעומד בנחישות בכל משימה ולעולם לא נשבר. אבל אף אחד לא הכין אותו לנורא מכל. אף אחד לא לימד אותו איך מתמודדים עם אובדן של בת יקרה שהייתה כל עולמו. ביום רביעי האחרון, ביום הולדתו ה-48, ניצב תת גונדר שרון שואן, סגן מפקד המחוז הצפוני בשירות בתי הסוהר, מול קברה הרענן של בתו טליה ז״ל, ונשבר לרסיסים. דמותו של הגבר הקשוח שפורץ בבכי מר וההספדים שקרעו את הלב, לא הותירו עין יבשה בקרב אלפי המלווים שבאו ללוות את טליה שואן ז״ל בדרכה האחרונה ולנחם את המשפחה.

המפקד הקשוח נשבר לרסיסים
בשבוע הבא, היא הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-17. ילדה מלאך, מהישוב הקהילתי אחוזת ברק שבעמק יזרעאל, שנאבקה 4 שנים במחלת הסרטן עד שכוחותיה אזלו והיא נכנעה למחלה הארורה. בני המשפחה, ההורים מירב(40) ושרון, האחות שובל(19) והאחים תמיר(12) ויהונתן(6) ניצבו בעיניים אדומות מבכי מול הקבר בבית העלמין הקטן של קיבוץ דברת שבעמק יזרעאל, והאב שרון אמר קדיש בקול חנוק מדמעות. אתמול, לראשונה מאז האסון, בראיון בלעדי ל״עפולהנט״, הוא סיפר על בתו טליה.

המילה מוות לא עלתה
״זה התחיל לפני 4 שנים כשטליה חלתה בסרטן העצמות וכשגילינו את זה, המחלה כבר הייתה בשלב מתקדם״, שיחזר האב שרון. מאז, עברה הילדה סדרת טיפולים ארוכה שכללה כימותרפיה, אשפוזים והשתלת מח עצם, ״היו עליות וירידות, תקוות ואכזבות כי מדי פעם המחלה חזרה״, סיפר שרון, ״אבל לרגע לא איבדנו תקווה, ובעיקר טליה שהייתה תמיד אופטימית, מלאת שמחת חיים והאמינה שהיא תצא מזה ותמשיך בחייה״, סיפר האב, ״המילה מוות לא עלתה ולו פעם אחת. בתוכנו רעדנו מפחד אבל כלפי חוץ ובשיחות עם טליה לא עלתה אפשרות שלילית״. האב, האם מירב והאחות הגדולה שובל לא משו ממיטתה של טליה. בכל האשפוזים בבתי החולים אביה שהה לצידה, כולל שלושה שבועות בבידוד, ״ניהלתי את חטיבת המבצעים של שב״ס מתוך חדר האשפוז של שב״ס. העיקר להיות לצידה ברגעיה הקשים ולתמוך בה״, סיפר בכאב.

בחודש האחרון היא חששה מהמוות
אבל המחלה המשיכה לתעתע. לפני 8 חודשים החל הפרק האחרון ואחרי השתלת מח עצם, הרופאים כבר אמרו להורים שנגמרה להם התחמושת. ״בשלב הזה הוצאנו עשרות אלפי שקלים לתרופות ניסיוניות, בסיוע של עמותות נהדרות שעזרו לנו. נותר לנו רק להתפלל שיקרה נס״, סיפר האב, ״בכל התקופה הזו טליה פרחה. היא כיכבה בפרסומים של עמותת ׳גדולים מהחיים׳, הופיעה בטלוויזיה, הפכה למותג וזכתה לאלפי עוקבים בדפי הפייסבוק והאינסטגרם שלה. לפני חודש וחצי התדרדר מצבה של טליה, היא עברה ניתוח ולפני 10 ימים הגיעה לאשפוז נוסף שבמהלכו ליבה נדם, ״ידענו שזה הסוף וזו הייתה הפעם הראשונה שהילדה הבינה מה קורה. ניסיתי להרגיע אותה, אבל היא כבר חששה מהמוות. היא הייתה על מורפיום כדי להקל עליה את הכאבים ועמדה השאלה האם להרדים אותה. הרופאים הציעו להרדים, אבל אנחנו סירבנו בכל תוקף. לא הסכמנו לוותר על חיוך אחד שלה. ישבנו לצידה, אני ומירב, והסתכלנו עליה עד לנשימתה האחרונה״, סיפר האב שרון.

נזכור אותה עם החיוך התמידי על פניה
״טליה הייתה ילדה מופלאה. נשמה טובה. אהבה אנשים, אהבה את המשפחה, אהבה את החיים למרות כל הקשיים. ילדה עם המון שמחת חיים. לא היה לה יום אחד של דכאון, למעט החודש האחרון ששמעתי אותה בפעם הראשונה אומרת שנמאס לה. באשפוזים שלה בבתי החולים היא כל הזמן ביקשה ממני להביא ממתקים לילדים החולים שלצידה. תמיד דאגה לאחרים״, סיפר האב, ״בהלוויה נקרעתי מצער וכאב. ליטפתי אותה ובכיתי כמו ילד״, סיפר שרון, ״עכשיו, מוטלת עלי ועל מירב אשתי, החובה לנווט נכון את המשך חיינו בצד הכאב והגעגועים לטליה. נחשוב איך האסון ילווה אותנו, אבל לא ינהל אותנו. זה לא קל ואני מקווה שיהיו לנו הכוחות לכך. אנחנו אנשים אופטימיים ואני בטוח שנעשה את זה נכון, כי זה מה שטליה הייתה רוצה. זו הצוואה שלה, גם לילדים אחרים החולים בסרטן ולבני משפחותיהם. להתמודד, לרגע לא לאבד תקווה, ואם הגרוע מכל קורה? לדעת להמשיך הלאה. זה מה שאנחנו מתכננים, לזכור תמיד את טליה עם החיוך המדהים ומלא התקווה שעל פניה״.