זה קרה לפני 9 חודשים, ב – 16 באפריל באישון לילה. יובל אוסדון מעפולה, שבועיים לפני יום הולדתו ה – 18, נדקר למוות בשכונת גבעת המורה, לא הרחק מבית סבתו, בידי קטין בן 17 וחצי, עימו הייתה לו היכרות מוקדמת. הקטין שנעצר בחשד לביצוע הרצח, נחקר בידי חוקרי מחלק הרצח ביחידה המרכזית במשטרת המחוז הצפוני, והכחיש את החשד שיוחס לו.

עו״ד מייסא זועבי מפרקליטות מחוז הצפון, הגישה נגדו כתב אישום בגין רצח ובמשך חודשים התנהל משפטו בבית המשפט המחוזי בנצרת. לאחרונה הושג הסדר טיעון בין פרקליטיו של הנאשם לפרקליטות מחוז הצפון, הסדר לפיו יודה הנאשם בדקירה, עבירת הרצח תומר בעבירת הריגה והפרקליטות תבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר של 16 שנים וקנס כספי של 125 אלף שקלים למשפחת הנרצח. מחר בבוקר(רביעי), צפוי הרכב של שלושה שופטים, בראשות השופטת אסתר הלמן והשופטים יפעת שטרית וסאאב דבור, לתת תוקף של גזר דין להסדר הטיעון.

שם טוב אוסדון(48) מעפולה, אביו של יובל ז"ל, אמר הבוקר בראיון בלעדי ל״עפולהנט״: "הפרקליטות חיבקה אותי ושיתפה אותי בכל פרט. אני מאד מעריך את עבודתם ומודה להם על הכל. היו בעיות בחומר הראיות שכנראה לא איפשר לתביעה להוכיח מעל כל צל של ספק שהנאשם התכוון ותיכנן לרצוח. קיבלתי את דעתם. לא בשמחה, אבל הם אנשי המקצוע. בשיחה עם השופט המגשר אשר קולה בלשכה שלו, סיפרתי לו על יובל והוא בכה מול עיני. הייתי המום מהאנושיות שגילה.

הוא הגדיר את הנאשם כבהמה, כמפלצת שאסור לו לחיות. הוא אמר לי במפורש שלנאשם הזה מגיע עונש מוות, ואם היה עונש מוות קבוע בחוק, הוא לא היה מהסס״, סיפר אוסדון, ״השופט קולה ועורכת הדין מייסא זועבי מפרקליטות מחוז הצפון, שכנעו אותי להסכים להסדר הטיעון כרע במיעוטו. אני עדיין סבור שהנאשם רצח את יובל בני בדם קר ומגיע לו העונש החמור ביותר, עונש של מאסר עולם. הבן אדם בא עם סכין לא כדי לקלף תפוזים, הוא בא במטרה אחת, לרצוח את יובל. כואב לי שהנאשם הזה בעוד 10 שנים, אחרי שינכו לו שליש על התנהגות טובה ילך הביתה ויתחיל חיים חדשים, בעוד שהבן שלי יישאר קבור באדמה צעיר לנצח. לצערי עד שלא ישנו את החקיקה, היד תמשיך להיות קלה על ההדק", אמר שם טוב.

באפריל 2016 נמצא יובל אוסדון בן ה-17 כשהוא דקור ומדמם בגבעת המורה בעפולה. הוא הובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, ושם נפטר מפצעיו. חודש לאחר מכן עצרה המשטרה שני חשודים במעשה. מכתב האישום, שהוגש תחילה בגין עבירה של רצח, עולה כי בין אוסדון לנאשם(קטין בעת המעשה) היה סכסוך מוקדם. השניים היו חברי ילדות, אך התרחקו האחד מהשני לאחר שהנאשם בחר בדרך עבריינית. מאחר והנאשם התקשה לקבל את הסירוב הוא תכנן לרצוח את אוסדון ועשה מה שמכונה בשפת העבריינים ״כיפה אדומה״.

הוא גייס לעזרתו ידידה שלו, אליזבט קנדל(19) מקצרין, ששכנעה את אוסדון להיפגש עמה ואף הציעה לו, במסגרת התכתבות ביניהם, לעשן איתה ביחד סמים. זאת, תוך שהיא מבצעת את הוראותיו של הנאשם. כשהגיע אוסדון לדירתה הוא פגש את הנאשם שדקר אותו למוות. נגד הנאשם, המוכר למשטרה בשל עבירות אלימות וסמים, הוגש תחילה כתב אישום בגין עבירות של רצח, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי משפט. קנדל הועמדה לדין באשמת חטיפה, שיבוש הליכי משפט וסיוע לדבר עבירת רצח. משפטה עדיין מתנהל.

שם טוב אוסדון לא רואה בהסדר סגירת מעגל, אבל מוצא מעט נחמה בידיעה כי רוצח בנו יישב שנים רבות מאחורי סורג ובריח. "לא רציתי שהוא יראה אור יום, אבל לא היתה לי ברירה. חששתי שמשפט על רצח יימשך שנים ובינתיים הוא ישוחרר למעצר בית. מעולם לא הייתי מעוניין בנקמה, אבל היה חשוב לי שבמסגרת החוק העונש עם הרוצח של בני ימוצה. 16 שנים מאחורי הסורגים הן המינימום שמגיעות לו", אומר שם טוב, "לקחו לי חתיכה מהגוף. נדרשה רק דקירה אחת בלב כדי להרוג את הבן שלי. מאז האסון איבדתי את החיים שלי. רציתי לקוות שאני האחרון שמאבד את הבן שלו בגלל ויכוח סתמי, אבל לצערי עד שלא ישנו את החקיקה, היד תמשיך להיות קלה על ההדק".

בתוך כך, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מתקומם באופן נחרץ נגד הסדרי טיעון הנקבעים לא אחת על גבן של משפחות הקורבנות, "במקרים בהם קיימים קשיים ראייתיים להוכחת אשמה וסכנה לזיכוי, מנסים לשכנע משפחות נרצחים, כי עדיף להשיג ולו איזשהו עונש גם אם הוא יהיה נמוך בהרבה מהעונש על פי כתב האישום המקורי", אמרה לרה צינמן, יו"ר הארגון, ״אבל, בעיני רוב המשפחות עדיף להסתכן בהעדר הרשעה, מאשר לתת לרוצח להודות רק תמורת עונש נמוך, שאינו משקף כלל את חומרת העבירה".