מזל טוב לעפולה יש שיר לשנת ה-100. לאחר בחינה של עשרות שירים שנשלחו על ידי תושבי העיר, משוררים, אוהבי כתיבה וגם חובבי בינה מלאכותית, בחרה וועדה מקצועית שכללה את מנהלת מחלקת התרבות העירונית חמוטל גנון, מנהל הקונסרבטוריון העירוני פלג ריפין, המוזיקאי והמלחין חן הררי שגם ילחין את השיר שיראה אור בסוף החודש, דובר העירייה כפיר בזק ואשת החינוך יהודית פרץ שבחרו בשירה של תושבת העיר שרה סוויסה "מאה שנים של אור", להלן חשיפה ראשונה בהחלט של מילות השיר:

מַעֲצָמָה גַּרְעִינִית בֵּין שָׂדוֹת וּדְרָכִים, שְׂדֵרָה מֶרְכָּזִית עם שמחה וחיים
רכבת העמק נוסעת בין שבילים ירוקים, הרחובות מספרים סיפור חיים.
מֵאָה שָׁנִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת, תמיד בליבי גדלה וצומחת
מאה שנים של תקווה וחלום, עפולה שלי, אשיר לך היום
רחובות מלאים בקולות שמחה, דור חדש שיוצר בונה בבטחה
בירת העמק בכל יום מתעוררת, חגיגה של חיים תחת שמש זוהרת.

סוויסה, בת העיר עפולה ותושבת העיר, נשואה ואם לארבעה ילדים, הינה פסיכותרפיסטית תודעתית, מטפלת בשיטת תרפיית מיימדים ובמקצועה היא מורה לחינוך מיוחד בבית הספר 'אורט יהודה' ומורה לספרות בתיכון ובישיבה התיכונית. במקביל היא מטפחת תחביב של כתיבה. "עד כה זה היה למגירה בלבד", סיפרה סוויסה, "אך הפעם בדחיפתו של מנהל בית הספר יוני חזי הרמתי את הכפפה, זה היה אתגר מעניין ולקחתי אותו בשתי ידיים".

⁠את ההשראה למילות השיר קיבלה סוויסה מעצם היותה ילידת העיר ותושבת העיר מאז ומעולם. "אני מאוד אוהבת את עפולה. מחוברת אליה בלב ובנשמה. את השיר כתבתי תוך חמש דקות. ידעתי בדיוק איך אני רוצה שזה ישמע. לקחתי דף ועט וזה פשוט נכתב מעצמו. יש שירים שנכתבים מעצמם כנראה, כזה שהיה שם ורק חיכה להיכתב".

הבשורה על זכיית השיר שכתבה תפסה אותה לא מוכנה: "וואוו הייתי ממש בהלם. לא האמנתי שזה קורה. דבר ראשון התקשרתי לבעלי שבכלל לא ידע ששלחתי שיר לתחרות. ואחריו למנהל שלי שהיה בהלם מוחלט".

יש לציין כי החיבור של סוויסה לעולם האמנות והתרבות לא מתחיל עם כתיבת השיר אלא הרבה לפני כן. כנערה שיחקה בקבוצת התיאטרון של תמי קסל ורקדה בקבוצת המחול של הכוריאוגרף חיליק כהן. "העלינו מופעים רבים בימי הזיכרון ובימי העצמאות. להיות זאת שכותבת עבור העיר את ההמנון שלה לשנת ה-100 זו המתנה הכי נפלאה שיכולתי לקבל ולהעניק. זו זכות עצומה וכבוד גדול עבורי", מסכמת סוויסה את החוויה.