בצהרי שבת לפני כשבוע, כשאבי עברי, תושב שדמות מחולה, יצא למשמרת כחובש מד"א במרחב גלבוע - הוא לא תיאר לעצמו כשמשמרת שלו תסתיים בלידה של ביתו השישית. באמצע המשמרת, צלצלה אל אבי אשתו רעות, הקורעת ללדת וביקשה ממנו להזמין אמבולנס.

אבי צלצל מיד למד"א על מנת להזניק את צוות האמבולנס הקרוב לביתם ולמוקם נקראו חובש בכיר מתנדב במד"א מתי כרמי ואורית אוחנה, פאראמדיקית מתנדבת במד"א וידידת המשפחה. הצוות הגיע אל ביתה של רעות ולאחר בדיקות ראשוניות, החלו לפנותה לכיוון בית החולים, כשבאותו הזמן אבי פועל בקדחתנות על מנת למצוא מחליף למשמרת כדי להגיע בזמן ללידה ולחבור לאשתו ההרה ללדת. הלידה, בגלל המשמרות. באותו הערב הוא צלצל אלי ואמר לי שזה קורה ושארוץ אליה הביתה. היינו איתו בקשר במהלך כל הנסיעה, רצינו שהוא יהיה שותף לתהליך ולשמחתנו הוא הגיע בתזמון מדהים ופשוט קפץ לאמבולנס כשהראש החל לצאת. הוא תפקד באותו הרגע כחובש וכבעל, שמצד אחד דואג להיבטים הרפואיים ומהצד השני מחזק ומחבק. הוא התרגש מאוד וכולנו שמחנו שאבי היה זה שיילד את אשתו ושהוא הספיק להגיע בזמן".

על התזמון, הלחץ והסוף השמח, סיפר האב הנרגש: "כבר שבועיים שאני נמצא בכוננות לידה ומנסה לחשב את המשמרות ונמצא תמיד בקשב לפלאפון. השבוע זה קרה, ומיד דיברתי עם מוקד מד"א ועם אורית כדי לסייע לאשתי. הצלחתי במהירות למצוא מחליף בעבודה ונסעתי לבית החולים, בכוונה להגיע עוד לפני הלידה. לשמחתי, הגעתי בדיוק כשהילדה החלה לצאת, וביצעתי למעשה את הלידה הראשונה שלי בארגון, כשהיולדת היא אשתי. זה היה מלחיץ ומרגש יחד, גם כי זו לידה ראשונה ומבחינה רפואית רציתי לוודא שהכל פועל כנדרש, וגם כי מדובר בילדה שלי. רגשות מעורבים. חוויתי את האירוע בצורה יוצאת דופן, גם כחובש וגם כאבא. אורית הצליחה לדאוג לי ולאשתי ולנהל את האירוע בצורה מוצלחת מאוד. מהיום שאשתי נכנסה להריון, צחקנו והעלינו את האפשרות שאני בדיוק אהיה במשמרת. כשנכנסו לחדר היולדות בבית החולים, והייתי במדי מד"א, האחיות לא הבינו למה אני נכנס יחד עם היולדת לחדר. לקח להן זמן להבין שאני גם האבא וגם החובש המיילד".